בחיי שמנהרת־הזמן הזאת לא מפסיקה להפתיע. פתאום, בזמן התחזית שבסוף מהדורת החדשות בטלויזיה, יצאה אלי החזאית בקפיצה ושלחה אותי לעצור את הסופות בנגב. ואנחנו, ילדים עם מחשב, וטלפון ניד והכל, שוב היינו בתקופה אחרת... אבל רגע, מה פתאום אנחנו ברוסיה? הרי שלחו אותנו לנגב. ולמה לידנו מתקהלים אנשים, רבים מהם שכורים, והם מחזיקים בידיהם אלות וקלשונים ומתנפלים על בתי היהודים? ואת מי להציל קדם, את הסבתא הקשישה או את נכדיה שצועקים "שמע ישראל"? ואיך אני, דן שחורי מירושלים שבארץ־ישראל, עמדתי על מעקה הספינה והגנתי על כבודם של יהודי רוסיה, שפורעים שכורים מנסים לרמוס אותו? ואיך כל זה קשור לסופות? ולנגב?