29.03.2021 • 8 Min.

לִילוּשׁ רוֹצָה לִהְיוֹת נְסִיכָה אֲמִתִּית עִם כֶּתֶר וְשַׁרְבִיט. לִלְבּשׁ כָּל הַיּוֹם שְׂמָלוֹת יָפוֹת, לִמְדֹּד נַעֲלַיִם וּלְשַׁנּוֹת תִּסְרוֹקוֹת, לַחֲבשׁ כּוֹבָעִים וּלְהִתְקַשֵּׁט בְּתַכְשִׁיטִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחֲלוֹם שֶׁל לִילוּשׁ מִתְגַּשֵּׁם, הִיא מְגַלָּה שֶׁלִּהְיוֹת נְסִיכָה זֶה לֹא בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִיא חָשְׁבָה... אַחֲרֵי הַהַצְלָחָה שֶׁל סִפְרָן הָרִאשׁוֹן הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא עַל הַזֶּבְּרָה גְּאֻלָּה חוֹזְרוֹת שְׁתֵּי הַיּוֹצְרוֹת, אֲדִיבָה גֶּפֶן וְדַנָּה אַלּוֹן־זֵיתוּנִי, עִם סֵפֶר חָדָשׁ וְקָסוּם.